הכל יחסי…

אמא שלי מצאה את התרופה לכל מחלה או לפחות את התרופה מאריכת החיים – אופטימיות, בשילוב עם "לא לקחת ללב", טוב לב, נתינה, אמפתיה ועוד שלל דברים כאלה מקסימים. אם השאירה מעט מזה לנו, ילדיה, אשרי וטוב לנו.

היא כל הזמן אמרה לי "איזו צרה הבאתי לכם" ואני אמרתי לה שתפסיק כי ראשית, יש לנו עכשיו זמן איכות ושנית, אנחנו הבאנו לה צרה אחת ארוכה 40-50 שנה… בהם טיפלה בכולנו במסירות, היא ואבא.

אז זה הזמן שלנו להיות שם בשבילה.

ובשביל אבא.